כחול לבן למען עתיד ירוק
"הקלינטק הוא התחום החשוב ביותר בשיתוף הפעולה בין ישראל לסין," אמר לאחרונה דון יה, בכיר בתחום ההשקעות בסין, המנהל קרנות בשווי 600 מיליון דולר. מדינות רבות כבר גילו את הפוטנציאל האדיר של היזמות הישראלית בתחום הקלינטק ובשנים האחרונות סטארטאפים רבים בישראל מפתחים טכנולוגיות העוסקות בהתייעלות אנרגטית בעלות פוטנציאל אדיר לשפר את חיי כולנו
בכל שנה, בתקופות של תנאי מזג אוויר קיצונים, אנחנו מתבשרים על ידי חברת החשמל, כי ייתכנו הפסקות חשמל יזומות עקב אי עמידה בביקושים. האזהרה הזאת נובעת, כמובן, מגידול האוכלוסייה, אך גם משימוש בזבזני באנרגיה וחוסר מודעות להשלכות שיש לבזבוז זה.
כמה אנרגיה אנחנו צורכים? תוך 15 שנה צפוי גידול של 60% בצריכת האנרגיה בישראל. בשנת 2015 תסתכם צריכת החשמל בכ- 60 מיליארד קוט"ש ובשנת 2030 היא צפויה לעמוד על כ-96 מיליארד קוט"ש. לצריכה הרבה הזאת יש עלויות כמעט בלתי נתפסות – היקף השימוש בחשמל מסתכם בכ-35 מיליארד ₪ בשנה. בנוסף לעלויות אלו, יש עלויות נוספות של מיליארדי שקלים הנובעות מתחלואה שמקורה בזיהום האוויר הנוצר משריפת פחם וגז בתחנות הכוח.
כיום ברור למקבלי ההחלטות ולרבים בציבור הרחב, כי התייעלות אנרגטית (המביאה לצמצום צריכת אנרגיה ולהפחתת זיהום האוויר) חיונית, לא רק למען הדורות הבאים, אלא גם למען הדור הנוכחי. הגידול בביקוש לאנרגיה, לצד העלויות הגבוהות הנובעות מהייצור ומהאספקה של אנרגיה זו, מחדדים את הקשר בין התייעלות אנרגטית להפחתת ההוצאות על אנרגיה.
נוסף על החיסכון הכלכלי, יש להתייעלות אנרגטית גם משמעויות ביטחוניות: התייעלות בתחום האנרגיה תגביר את העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל, תקטין את התלות שלה במדינות זרות ותספק לישראל ביטחון אנרגטי ארוך טווח. העיסוק העולמי בהתייעלות אנרגטית, ובאופן כללי יותר בהפחתת פליטות גזי חממה, מניב השקעות עצומות בעולם בפיתוח, בהדגמה ובהטמעה של טכנולוגיות שונות בתחומי האנרגיה. בישראל, המכונה - ובצדק – הסטארט אפ ניישן, פועלות כיום עשרות חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות להתייעלות אנרגטית ולניצול אנרגיות מתחדשות.
ברנמילר אנרג׳י שהקים בשנת 2012 אבי ברנמילר, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להקים תחנת כוח "ירוקה" הנקראת B–CELL. תחנה כזאת מאפשרת לאגור חום בטמפרטורות גבוהות, ולהמיר אותו לחשמל נקי גם בשעות שאין השמש זורחת.
ההתעניינות הבין-לאומית במיזמי הקלינטק הישראליים רבה. חיזוק לכך ניתן למצוא בדבריו של דון יה, שותף מנהל בקרן Tsing Capitalהקרן הגדולה בסין העוסקת בהשקעות בעלות גון חברתי. בעת ביקורו האחרון בארץ אמר יה, כי הקרן מזהה בישראל עשרות מיזמים מעניינים להשקעה, וכי תחום הקלינטק הוא כנראה התחום החשוב ביותר בשיתוף הפעולה בין ישראל לסין. בהקשר זה מעניין לציין, כי במהלך ועידת סין לנושאי אקלים שהתקיימה לאחרונה, הודיע מר ריי-קואון צ'ונג, יועץ ראשי לנושאי שינויי אקלים למזכ"ל האו"ם, כי הממשל הסיני החליט להקציב לפרויקטים בתחום הקלינטק 2.5 טריליון דולרים עד שנת 2030.
למרות ההתעניינות הרבה וחרף כניסתם של גורמים לא מעטים לענף הקלינטק הישראלי, נראה, כי הענף רחוק עדיין ממימוש הפוטנציאל הרב הגלום בו. יזמים בענף הזה מספרים על מכשולים ביורוקרטיים ורגולטורים בעלי השלכה הרסנית על התפתחות הענף. בנוסף, הם מצביעים על קושי לגייס השקעות, בשל העובדה, כי תהליכים בענף הקלינטק הם איטיים, יחסית, ודורשים מהמשקיעים אורך רוח, שלא הכול בורכו בו. הפתרונות החדשניים שמפתחות החברות הישראליות מיושמים בעיקר מעבר לים ולא בישראל.
על הפוטנציאל הלא ממומש דיבר בהרחבה זאב פישר, המנכ"ל של חברת הקלינטק הישראלית מפל אנרגיה ירוקה, שהטכנולוגיה החדשנית שלה מאפשרת לצמצם את עלויות צריכת האנרגיה בכ-50% בעשרות אלפי מכוני טיהור שפכים ברחבי העולם. בראיון ל"גלובס" לקראת הנפקתה של החברה בבורסת לונדון, אמר פישר: "העולם מעריך מאוד את החדשנות הישראלית ואין מקום שאני הולך אליו ולא מדברים עלינו בהערצה. אבל דווקא כאן, בארץ, אני מרגיש שלא מאמינים לחדשנות של עצמנו. לצערי הרב, אני לא רואה כאן את השוק של מפל, אני לא מזהה פה את ההערכה לחדשנות שאנחנו מביאים. כל ניסיון להוביל כאן עסקה משמעותית מלווה במאמצים אדירים, בדם יזע ודמעות."
הקלינטק המגזר המוביל באקזיטים ב-2014
בישראל פועלות כיום יותר מ-50 חברות בתחום ההתייעלות האנרגטית. ההתעניינות העולמית בטכנולוגיות החדשניות המפותחות בישראל צוברת תאוצה, והפיתוחים בתחום ההתייעלות האנרגטית זוכים להתעניינות גוברת מצד משקיעים ולקוחות פוטנציאליים: הדו"ח השנתי של IVC הראה כי בשנת 2014 חלה עלייה של 5% בהיקף האקזיטים של חברות ישראליות, כאשר המגזרים המובילים היו קלינטק, מדעי החיים ותקשורת. חברות הקלינטק הישראליות סוגרות עסקאות בהיקפים של מיליוני דולר. בתערוכת הקלינטק האחרונה לבדה נסגרו עסקאות בשווי של כ-154 מיליוני שקל.
יש דוגמאות רבות למיזמים ולפיתוחים מעניינים, שמומחים צופים להם עתיד מזהיר. אחת החברות המרתקות בתחום הזה היא חברת ברנמילר אנרג׳י, שהקים בשנת 2012 אבי ברנמילר. החברה פיתחה טכנולוגיה להקמת תחנת כוח "ירוקה" הנקראת B–CELL, המאפשרת לאגור חום בטמפרטורות גבוהות, ולהמיר אותו לחשמל נקי, הזמין בכל עת, גם בשעות שאין השמש זורחת. מחיר החשמל המיוצר זול באורח משמעותי ממחירי האנרגיה התרמו-סולארית והוא חלופה כלכלית לפיתרונות הפוסיליים הקיימים היום.
כיום נמצאת החברה בישורת האחרונה לקראת הקמת שתי תחנות סולאריות מתקדמות בדימונה. התחנה הראשונה שצפויה לקום היא בהיקף של 1.5 מגה שתעבוד מספר מצומצם של שעות. התחנה השנייה, שבנייתה אמורה להתחיל בשנה הבאה, תהיה בהיקף של 10 מגה וואט ותעבוד כל שעות היממה. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם.התחנה מבוססת על טכנולוגיית האגירה החדשנית שפיתחה החברה והיא צפויה לייצר פי 4 ויותר שעות חשמל נקי בהשוואה לתחנות סולאריות אחרות. רוב ייצור החשמל
כיום נמצאת החברה בישורת האחרונה לקראת הקמת שתי תחנות סולאריות מתקדמות בדימונה. התחנה הראשונה שצפויה לקום היא בהיקף של 1.5 מגה ואט שתעבוד במשך מספר מצומצם של שעות. התחנה השנייה, שבנייתה אמורה להתחיל בשנה הבאה, תהיה בהיקף של 10 מגה ואט ותעבוד כל שעות היממה. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם. התחנה מבוססת על טכנולוגית האגירה החדשנית שפיתחה החברה והיא צפויה לייצר פי 4 ויותר שעות חשמל נקי, בהשוואה לתחנות סולאריות אחרות. רוב ייצור החשמל בתחנה צפוי להיות ממקורות אנרגיה מתחדשים.
חברה נוספת שפיתחה טכנולוגיה ייחודית ובעלת פוטנציאל רב היא חברת אקו וייב פאוור. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית להפקת חשמל מגלי הים. החברה, שהוקמה בשנת 2011, זכתה בפרס החדשנות מאת חברת הייעוץ פרוסט אנד סוליבן לשנת 2013-2012, ובשנת 2014 זכתה בפרס החדשנות מאת המדען הראשי בישראל, במסגרת כנס החדשנות(MIXIII) . לאחרונה זכתה בפרס "ENERGY GLOBE" שהוענק לה בזכות הקמת הפרויקט הטוב בישראל.
עלות ייצור החשמל בתחנת הכוח של אקו וייב פאוור היא כלכלית מאוד ומחירו תחרותי ביחס לטכנולוגיות אחרות להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות דוגמת רוח, סולאר והידרו, ואפילו ביחס לעלויות ייצור החשמל בשיטות מסורתיות דוגמת נפט, פחם, גז. לאחרונה סיימה החברה התקנת "דור שני" של תחנת כוח, המבוססת על הטכנולוגיה שפיתחה בנמל יפו, והיא צפויה להתחיל לבנות את פרויקט הדגל שלה בגיברלטר, ושיש לה הסכמים לייצור חשמל גם במקסיקו וסין.
חברת אקו וייב פאוור, שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להפקת חשמל מגלי הים, סיימה לאחרונה התקנת "דור שני" של תחנת כוח, המבוססת על הטכנולוגיה שפיתחה בנמל יפו, והיא צפויה להתחיל לבנות את פרויקט הדגל שלה בגיברלטר.
להצלחה בעולם של החברות הישראליות בתחום ההתייעלות האנרגטית יש משמעויות כלכליות רבות: מינוף הפיתוחים הטכנולוגיים והידע ההנדסי מישראל מחזק את המשק, מגדיל את היקפי הייצוא, מושך השקעות זרות ותורם ליצירת מקומות עבודה.
כיום ברור, שהדרך הזולה, המשתלמת והנקייה ביותר לספק את צורכי המשק בשנים הבאות היא באמצעות התייעלות אנרגטית. ברנמילר אנרג'י ואקו וייב פאוור הן רק דוגמה מזערית לפוטנציאל האדיר הקיים בתחום ההתייעלות האנרגטית בישראל.
על מנת להעצים ככל האפשר את היכולת של תעשיית הקלינטק הישראלית, מוטל על הממשלה לפתח תכנית רב שנתית לעידוד השקעות בחברות הקלינטק הישראליות, הכוללת סיוע בהדגמות מתקני חלוץ והתקנות מסחריות ראשונות. מימוש הפוטנציאל של תעשיית הקלינטק יטיב עם התעשייה הישראלית כולה, יגביר את התחרותיות של ישראל בשווקים הבין-לאומיים ויהפוך את העולם למקום קצת יותר ירוק.
>>> להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה
