בית ספר להתייעלות אנרגטית
עלות הבנייה של בית ספר אשר מיישמים בו שיטות להתייעלות אנרגטית גבוהה אמנם מבנייה רגילה, אך בתוך כחמש שנים העלויות הנוספות מתקזזות עם חיסכון משמעותי בחשמל ועשויות לחתוך 40%-30% מצריכת האנרגיה. לתשומת הלב של הרשויות המקומיות
בנייה ירוקה, מבוססת על עקרונות בנייה ידידותיים לסביבה וחסכוניים בחשמל, במים ומשאבים נוספים. הבנייה הירוקה היא טרנד עולמי בולט זה יותר משני עשורים, ובשנים האחרונות הוא תופס תאוצה גם בישראל. למעשה, בשנת 2005 נכתב לראשונה התקן הישראלי הראשון לבנייה ירוקה, אך אז יועד רק למגורים ומשרדים. בשנת 2011 הורחב התקן, כדי להחיל אותו על כל סוגי המבנים, לרבות מוסדות חינוך, וכבר כעת נעשה בו שימוש גובר והולך בעיקר ברשויות פורום ה-15 אשר מחייבות כבר היום את כל המבנים החדשים לעמוד בדרישות תקן בנייה ירוקה (תקן מס' 2581). בתי ספר הם צרכנים כבדים של חשמל ומשאבים אחרים, אך תכנון נכון ויישום שיטות בנייה ירוקה עשוי להגביר את ההתייעלות האנרגטית באורח משמעותי ולחסוך כסף רב בהוצאות המבנה על אנרגיה, מים ופסולת.
בין עקרונות הבנייה הנפוצים בתחום הבנייה הירוקה, שיש בהם כדי לסייע רבות, בין השאר בבתי ספר, ניתן למנות את השימוש באמצעים לבידוד תרמי מפני קור וחום. הבידוד מצמצם את השימוש במזגן או בתנור חימום ומאפשר לחסוך בהוצאות בנושא הזה. עקרונות נוספים בתקן הם, בין השאר, העמדת המבנה בזווית מתאימה ביחס לשמש, כדי לנצל את התאורה הטבעית; שימוש בטכניקות להצללה וחיסכון במים. בנייה ירוקה היא חסכונית בחשמל, אך תרומתה לחברה אינה רק כלכלית, כי אם גם סביבתית ובריאותית: ככל שהשימוש בחשמל פוחת, נפלטים פחות גזי חממה אל האוויר מתחנות הכוח, והזיהום הסביבתי מצטמצם.
רן אברהם, מרכז תחום הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה: "בבתי ספר אין 'בעל בית', מישהו שמוודא שכולם מכבים את האור אחרי שמסתיים יום הלימודים. ייתכן מצב שהמזגנים פועלים במהלך כל ימי סוף השבוע, ואיש אינו יודע זאת".
עקרונות הבנייה הירוקה מיושמים בשנים האחרונות גם בבתי ספר ברחבי הארץ, מהסיבה הפשוטה שבמוסדות האלה צריכת האנרגיה גבוהה למדי, אך הפיקוח על תצרוכת החשמל רופף, אם בכלל קיים. "בבתי ספר אין 'בעל בית', מישהו הדואג לכך שכולם מכבים את האור והמזגן אחרי שמסתיים יום הלימודים," מסביר רן אברהם, מרכז תחום הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. "ייתכן מצב שהמזגנים פועלים במהלך כל ימי סוף השבוע, ואיש אינו יודע זאת." ומי משלם את החשבון? ברוב המקרים – אלא אם מדובר בבתי ספר בניהול עצמאי – מדובר ברשות המקומית.
לרשויות מקומיות, אם כך, יש אינטרס ברור לקדם בנייה ירוקה של בתי ספר, ואכן, מאז שנת 2011 נבנו אחדים, בערים כפר סבא, הוד השרון ותל אביב. בימים אלה מצויים בתהליכי בנייה בתי ספר ירוקים נוספים בקריית ביאליק, אשקלון ואשדוד בסך הכול 19 בתי ספר.
עד כמה בנייה ירוקה של בתי ספר היא עסק משתלם? אברהם מדגיש, כי בהיבט זה, יש להסתכל על הטווח הארוך. העלות של בניית בית ספר בבנייה ירוקה היא אמנם גבוהה בכ-15%-13% בהשוואה לבנייה רגילה, אך ככל שישתכללו מיומנויות הבנייה הירוקה בישראל יצטמצם הפער בעלויות לכדי 7%-5% בלבד. כך או כך, ההערכה היא, כי בתוך חמש-שבע שנים, תקוזז עלות הבנייה הנוספת עם החיסכון בחשמל, ומשלב זה ואילך יחלו הרשויות המקומיות לקצור את הפירות. "בנייה ירוקה בבתי ספר יכולה לצמצם את צריכת האנרגיה בהם ב-40%-30% בהשוואה לבית ספר רגיל," מדגיש אברהם.
אילו צעדים של התייעלות אנרגטית ניתן, אפוא, לנקוט בבתי ספר? לדברי רוני סגולי, מייסד "יוזמה"–חברה לייזום וניהול פרויקטים סביבתיים, זללני החשמל הכבדים בבתי ספר הם מיזוג ותאורה. אי לכך מיושמים עקרונות ההתייעלות בעיקר בתחומים אלה. בין העקרונות הנפוצים: התקנת נורות חסכוניות מסוג LED במקום נורות הפלורסנט המותקנות בבתי ספר בדרך כלל ("יכולות לחסוך 60%-50% מצריכת החשמל"); ניצול התאורה הטבעית באופן מיטבי, למשל על ידי כך שפותחים פתחים רבים במבנה בית הספר ומתקינים שתי שורות של חלונות בכיתה, במקום אחת; הקפדה על הצללה, בכדי למנוע סינוור, שעלול להוביל להדלקת התאורה; התקנת "מזגנים חכמים", הכבים מאליהם כאשר החדר מתרוקן מתלמידים; וכן התקנת מאווררים בכיתות, העשויים להחליף שימוש במזגן במקרים מסוימים, או לדאוג לכך שאוויר המזגן יתפזר באופן שווה בין כל חלקי החדר.
סגולי מדגיש, כי הבנייה הירוקה מתבססת במידה רבה על שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו שעוני חשמל אינטרנטיים, העוקבים אחר צריכת החשמל בבית הספר ומתריעים אם קיימת חריגה מסף השימוש הסביר. "במגרשי ספורט כדאי להתקין מערכת בקרה המכבה את האור במועדים קבועים," הוא מוסיף, "שכן במקומות אלה צריכת החשמל לרוב כבדה מאוד, ולכן הפוטנציאל לבזבוז אנרגטי גדול במיוחד."
מהעלאת מצב הרוח ועד שיפור בבריאות התלמידים
בנייה ירוקה עוסקת גם בחיסכון במים, ויש לכך משמעויות במישור האנרגטי. ככל שחוסכים בשימוש במים, פוחת הצורך בהתפלת מים – תהליך זולל אנרגיה. בכדי לחסוך במים בבתי ספר, מציין אברהם, ניתן להתקין ברזים הנסגרים מאליהם בחדרי השירותים ולהוסיף להם חסכמים, ולהתקין מכלי הדחה כפולה בבתי השימוש. "בבתי ספר שוכחים ילדים לעתים לסגור את הברזים אחרי השימוש. לכן ברזים הנסגרים אוטומטית הם אמצעי יעיל מאוד לחיסכון במים," מסביר אברהם.
לרשויות מקומיות, המשלמות את חשבון החשמל יש, בדרך כלל, אינטרס ברור לקדם בנייה ירוקה של בתי ספר, וכמה כאלה אכן נבנו מאז 2011 בערים כפר סבא, הוד השרון ותל אביב. בימים אלה מצויים בתהליכי בנייה בתי ספר נוספים בקריית ביאליק, אשקלון ואשדוד – בסך הכול 19 בתי ספר.
ולסיום: בריאות. אברהם מדגיש, כי בנייה ירוקה עוסקת לא רק בהתייעלות אנרגטית ובשמירה על הסביבה, כי אם גם בהקפדה על עקרונות בריאות ורווחה. מסיבה זו מורה התקן הישראלי לבנייה ירוקה להשתמש באקוסטיקה מתאימה בכיתות הלימוד; אוסר להשתמש בחומרי בנייה המוכרים כמסרטנים ומעודד שימוש באמצעי הצללה, כדי למנוע סינוור.
הדגש המושם על שימוש רב באור טבעי, משפר אף הוא את בריאות הילדים והמורים: הוא תורם להעלאת מצב הרוח ומאפשר ייצור ויטמין D, התלוי בחשיפה לאור השמש. התקן גם מורה על הקצאת מספר מספק של מקומות חנייה לאופניים בבתי ספר. "הבנייה הירוקה נועדה גם לתרום להגדלת הפריון במקום שבו היא מיושמת", מסביר אברהם. "בבתי הספר, היא נועדה לאפשר לתלמידים להתרכז בלימודים במקום להיות מוטרדים מסינוור או מטמפרטורה לא נוחה - וגם מסייעת למורים לחוש מסופקים יותר ".
* בתמונה הראשית: בית ספר רקפות - עיריית קריית ביאליק | אדריכלות: קנפון קלימור אדריכלים | צילום: אלעד גונן
>>> להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה
