פולטים פחות, חוסכים יותר
בוועידת פריז לשינוי אקלים שהתקיימה בדצמבר 2015, הציגו מדינות העולם את יעדיהן בתחום ההתייעלות האנרגטית, וביניהן גם ישראל: ישראל התחייבה שבשנת 2030 תעמוד רמת פליטת גזי החממה על 7.7 טון לנפש המשמעות היא הפחתה של כ-25% בפליטות גזי החממה של ישראל ביחס לצפוי בתרחיש עסקים כרגיל. מומחים מעריכים, כי צעדים משמעותיים בתחום הזה יוכלו להביא לישראל לחיסכון של 74 מיליארד שקל למשק עד שנת 2030
החברות החדשה, יחסית, של ישראל בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, OECD, מלווה באתגרים לא מעטים, ביניהם הדרישות לעמוד בקריטריונים בין-לאומיים בתחומים שונים. אחד הנושאים המרכזיים שישראל נדרשת לעמוד בהם בסטנדרטים בין-לאומיים קשור למאבק הכלל עולמי לצמצום פליטות גזי החממה, הגורמות לנזקים סביבתיים רבים.
שינויי האקלים והאסונות העלולים להתלוות אליהם ייצרו מציאות חדשה, המחייבת את מדינות העולם לקחת אחריות ולפעול למען עתיד ירוק יותר: עליית הטמפרטורות והגידול בהיקף פליטת גזי חממה עלול להוביל לכך, שעד 2050 יפסיד העולם בין 0.9% ל-1.2% מהתמ"ג מדי שנה. אחת המסקנות העיקריות בהקשר זה מצויה בדו"ח בנושא הכלכלה של ההתחממות הגלובלית, של הכלכלן הבריטי ניקולס שטרן שפורסם בשנת 2006. לפי שטרן, כישלון בהפחתת ההשפעות של שינוי האקלים עלול להוביל למיתון שיכול להגיע עד לכדי 20% מהתמ"ג העולמי. שטרן מעריך, כי השקעה כיום בצמצום פליטות גזי החממה תוביל בעתיד לשגשוג כלכלי.
על מנת להתמודד עם המציאות החדשה, נוסחה אמנת האו"ם לשינויי האקלים, שמטרתה לצמצם את הפגיעה במערכת האקלים הגלובלית שגורמים מעשי ידי האדם. במסגרת האמנה, שנכנסה לתוקף בשנת 1994, נערכת מדי שנה ועידה שדנים בה בצעדים שיש לנקוט על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה, ועוקבים אחרי יישום היעדים שנקבעו. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996 וכיום חברות בה 195 מדינות.
מדינות האיחוד האירופי התחייבו לעמוד ביעד של התייעלות אנרגטית ממוצעת של 27% עד 2030, והפחתת פליטת גזי החממה ב-40% (בהשוואה ל-1990) עד 2030. על פי נתוני האיחוד לשנת 2014, יצליחו מדינות האיחוד בשנת 2020 לעמוד ביעד של 18% התייעלות אנרגטית. גם בארה"ב הציבו יעד להפחתת פליטת גזי חממה והוא עומד על 28%-26% עד 2025 בהשוואה ל-2005.
מדינת ישראל הצהירה גם היא על מחויבותה להתייעלות אנרגטית. על פי התחזיות, היקף פליטת גזי החממה של ישראל צפוי לגדול ב-50% עד 2020 וב-100% עד 2030. כדי לצמצם את השיעור הזה, הציבה ישראל לעצמה מספר יעדים וביניהם: הפחתת פליטת גזי החממה ב-20% עד שנת 2020 ומעבר ל-10% מייצור החשמל באנרגיות מתחדשות עד אותה השנה. ישראל עדיין רחוקה מעמידה ביעדים אלה: ב-2015 ייצור החשמל הנקי בישראל עומד על 2% בלבד מכלל ייצור החשמל.
ד"ר גיל פרואקטור, מרכז ההתייעלות האנרגטית והפחתת גזי חממה במשרד להגנת הסביבה: "התייעלות אנרגטית תביא לכך שהכלכלה שלנו תהיה יעילה יותר ותחרותית יותר. התייעלות אנרגטית משמעותה צמיחה ויכולת להיות תחרותיים לאורך זמן"
השינוי כבר התחיל:
בשנים 2013-2011, שפעלה בהן התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, תמכו המשרדים להגנת הסביבה והכלכלה בתכנית לעידוד השקעות להתייעלות אנרגטית, אשר אפשרו לחסוך כ-150 מיליון שקל בשנה. החיסכון הזה הוא תוצאה של יותר מ-100 פרויקטים שונים של התייעלות שכתוצאה ממנה נחסכו 27 אלף טון דלקים פוסיליים, 370 מיליון קוט"ש חשמל וכ-410 אלף טון גזי חממה בשנה.
"אסור להמשיך בתלות המוחלטת בדלקים פוסיליים"
בוועידת פריז שהתכנסה בדצמבר 2015 הודיעו מדינות העולם על יעדיהן המעודכנים להפחתת פליטת גזי חממה. גם במשרד להגנת הסביבה עומלים על תכנית חדשה, המותאמת למציאות החדשה שנוצרה.
לדברי ד"ר גיל פרואקטור, מרכז בכיר להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה במשרד להגנת הסביבה, היעדים הנקבעים בתכניות האלו חשובים לכלכלה הישראלית ולביטחון האנרגטי ארוך הטווח של המדינה. "מדינות העולם, וישראל ביניהן, מבינות, כי אסור להמשיך בגידול בצריכת החשמל ובתלות המוחלטת בדלקים שהם מזהמים ומתכלים כאחד, וביניהם גם הגז הטבעי. התייעלות אנרגטית היא הדרך הזולה, הנקייה והמהירה ביותר להגיע לביטחון אנרגטי, לחזק את התחרותיות של התעשייה ולתרום להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה.
כך מראה גם מחקר של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה, International Energy Agency. על פי המחקר, שהתפרסם בשנת 2014, יגדילו מדינות האיחוד האירופי את התמ"ג שלהן ב-1.1% אם יממשו את מלוא פוטנציאל ההתייעלות אנרגטית שלהן. אותן מדינות, אם יעמדו ביעדי ההתייעלות האנרגטית, יקטינו גם את ההוצאות התקציב לטווח הארוך ואף יגדילו את מספר המועסקים – כתוצאה מפרויקטים שונים הקשורים להתייעלות אנרגטית.
דני ויינשטוק, לשעבר ראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה: "יעד שנתי של יותר מ-20% של שימוש באנרגיות מתחדשות אפשרי לחלוטין בתנאי האקלים של ישראל. יש התפתחות אדירה בישראל בשנים האחרונות, אבל זה לא מספיק"
להתייעלות אנרגטית יש השלכות חשובות גם על כל הקשור לביטחון האנרגטי של מדינות הנוקטות צעדים להשגת יעד זה. דני ויינשטוק, לשעבר ראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה, וכיום יועץ בתחום האנרגיה המתחדשת, מציין, כי אסור לאף מדינה להיות תלויה במקורות האנרגיה שלה בגורם יחיד, או בתופעה יחידה, מכיוון שאם חל בהם שיבוש - היא תיקלע למצב בעייתי. "הגילוי של מאגרי הגז מול חופי ישראל הוסיף לביטחון האנרגטי של ישראל, מצד אחד, וזה מצוין שיש לנו מקור אנרגיה שהוא ברשותנו. אבל מצד שני, אותו מקור נמצא בים וכיום קיים רק צינור אחד שמעביר אותו. אותו צינור עלול להיות חשוף לתקלה טכנית. נוצרה סיטואציה בעייתית - הגדלנו את התלות של מערכת החשמל בגז טבעי, אבל לא יצרנו מעבר מספיק בטוח לגז. במקביל היכולת לעבוד עם דלקים חליפיים עדיין אינה מספיק גבוהה," הוא מתריע.
ויינשטוק מאמין, כי מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע באנרגיות מתחדשות: "לא נוצר האדם שיכול לעצור את השמש והרוח. אין שום סיבה שישראל לא תהיה בחזית המדינות אשר שמות לעצמן יעד שנתי של יותר מ-20% שימוש באנרגיות מתחדשות. יעד כזה אפשרי לחלוטין בתנאי האקלים של ישראל. יש התפתחות אדירה בישראל בשנים האחרונות, אבל זה לא מספיק".
גם ד"ר פרואקטור מסכים, כי ישראל רחוקה מהיעדים הרצויים בתחום ההתייעלות האנרגטית. בימים אלו, כאמור, עומלים במשרד להגנת הסביבה על תכנית חדשה לקראת ועידת פריז. "אם נממש את היעד החדש של כ-18% התייעלות אנרגטית בשנת 2030 נייצר חיסכון נטו (בערכים מהוונים ובניכוי ההשקעה המשקית) של כ-55 מיליארד שקל למשק כולו. "כיום אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים שהצבנו לעצמנו בעבר. כדי שנוכל להציב יעדים שמתאימים למדינות מתוקנות, אנחנו צריכים ליישם באופן מתמשך ורציף תכנית כלל משקית, המשלבת אופק ארוך טווח למשקיעים ומסירה חסמים ביורוקרטיים ומימוניים", הוא מסכם.
>>> להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה
