דילוג לתוכן

מגזין המשרד להגנת הסביבה 2015

חזרה

תעשייה בסיכון סביבתי

מפעל בז"ן בחיפה הוא המוביל במדד ההשפעה הסביבתית, שנה שנייה ברציפות. מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2015 משקלל את כמות המזהמים שפולטים המפעלים הגדולים ואת הסכנות הנשקפות מהם לסביבה - ונכנס בהדרגה למערך השיקולים של בתי ההשקעות והבנקים

בית הזיקוק בחיפה של חברת בז"ן, הוא המפעל בעל פוטנציאל ההשפעה הסביבתית השלילית הרבה ביותר בישראל – כך עולה ממדד ההשפעה הסביבתית 2015 של המשרד להגנת הסביבה, המתפרסם זו השנה הרביעית ברציפות. המדד משקלל מרכיבים שונים של פוטנציאל להשפעה סביבתית שלילית ומעניק להם ציון בהתאם. המדד מבוסס, בין היתר, על דיווחי המפעלים בנוגע לפליטות והעברות של מזהמים, שהתרחשו בשנה הקודמת לפרסומו וכן על מידת אי ציות המפעלים להוראות הדין הסביבתי, יחד עם נתונים רלבנטיים נוספים. המדד מדרג כ-200 מפעלי תעשייה בישראל, מתוכם מתפרסמים לציבור נתוניהם של 100 המפעלים המשתייכים לחברות ציבוריות וממשלתיות.

הציון של בז"ן במדד הוא 455 – הציון הגבוה מבין כלל המפעלים המדורגים במדד. ככל שהציון גבוה יותר, כך המפעל נחשב בעל פוטנציאל רב יותר להשפעה שלילית על הסביבה. אמנם, בשנת 2015 השתפר הציון של בז"ן בחיפה וירד ב-22% בהשוואה לציון שקיבל במדד אשתקד, אך לא ניתן בשלב זה לקבוע האם מדובר בנתון המעיד על מגמה חיובית, וזאת מכיוון שהשיפור אינו מובהק.

המפעלים בעלי הציון הגבוה ביותר, לאחר בז"ן, הם בית הזיקוק של חברת פז באשדוד  (ציון 421) ומפעל נייר חדרה (ציון 313).


על-פי הפירוט למדד, בז"ן קיבלה את הציון הגבוה בגלל פליטות לאוויר, בין השאר של גזי חממה, חומרים אורגניים, חלקיקים ומתכות כמו גם פליטות של חומרים מזהמים לנחל הקישון. עוד מציין המדד כי החברה קיבלה ניקוד גבוה בשל אי-ציות להוראות הדין הסביבתי.


עוד נמצאים בראש המדד המפעלים הבאים - תחנות הכח של חברת חשמל - חיפה ואשכול (הנמצאת באשדוד), מפעל רותם אמפרט נגב, מפעלי ים המלח, מחלבת תנובה תל יוסף, מפעל כרמל אולפינים ומפעל שמן תעשיות שמנים. את הרשימה המלאה ניתן לראות בטבלה המצורפת

 

לידיעת בתי ההשקעות והבנקים

מדד ההשפעה הסביבתי מורכב מארבע קטגוריות: פליטה (של חומרים מזהמים המשתחררים מהמפעל לאוויר, ים, נחל או לקרקע); העברה (של פסולת ושפכים לטיפול או הטמנה); סיכוני חומרים מסוכנים – חומרים המצויים במפעל ועלולים להוות סכנה לציבור במקרי חירום כמו תקלה, שריפה ורעידת אדמה; ורגישות (קרבה של מפעלים לאוכלוסייה ולמי תהום). כל אלו מוכפלים בפקטור שלילי בשל אי ציות להוראות חקיקה בתחום הגנת הסביבה וכן פקטור חיובי בשל ביצוע פעילות וולונטרית שיש לה אפקט סביבתי חיובי כדוגמת קיום תקן ניהול סביבתי.

הציון השלילי של בז"ן נובע מריבוי פליטות חומרים מזהמים לאוויר, דוגמת גזי חממה, חומרים אורגנים נדיפים, חלקיקים ומתכות ובשל פליטות של חומרים מזהמים לנחל הקישון. עוד ניתן ללמוד מנתוני המדד כי המפעל העביר סוגי פסולת רבים, לרבות פסולת מסוכנת, למתקני מחזור והטמנה. נתון נוסף מראה כי המפעל מאחסן ועושה שימוש בחומרים מסוכנים מאוד בכמויות גדולות, ועל כן קיבל את הניקוד המקסימלי בהקשר זה.

לעניין רכיב אי הציות – המפעל קיבל ניקוד גבוה (2.5 מתוך 4 נקודות) בשל חריגות בפליטת מזהמים לאוויר, התרחשות אירועי חומרים מסוכנים ואירועי הזרמה חריגה לנחל.

יוער כי לצד הניקוד השלילי, המפעל זכה בניקוד חיובי בשל היותו מוסמך למערכת ניהול סביבתי מאושרת על פי תקן ISO 14001, וכן העברת דיווח וולונטרי על פליטת גזי חממה.

מפעל פז בית זיקוק אשדוד אמנם מדורג במקום השני והבלתי מחמיא בדירוג – אך מראה מגמת שיפור, שכן ציונו במדד נמוך ב-12% בהשוואה לציון אשתקד. אחת הסיבות לירידה במדד הינה הפחתת כמות הפליטות לאוויר של בנזן וטולאן בעקבות קבלת היתר פליטה לאוויר ותחילת יישום הוראותיו, כמו גם הפחתה של פסולת מסוכנת המיועדת לשריפה. עם זאת, המפעל קיבל ניקוד רב על פליטות חומרים לאוויר כדוגמת גזי חממה, תחמוצות גופרית, חומרים אורגניים נדיפים, חלקיקים ומתכות וכן על הזרמת חומרים מזהמים רבים לים, וב-2014 אף נקנס ב-2 מיליון שקל בשל הזרמה לים בניגוד לתנאי היתר ההזרמה. ניקוד אי הציות של בית הזיקוק של פז באשדוד גבוה (3 מתוך 4 נקודות) בשל הזרמות שפכים חריגות לים, אירועי חומרים מסוכנים, חריגות בשפכים ושפך של מזוט שגרם לזיהום קרקע.

מפעל נייר חדרה, הנמצא במקום השלישי במדד, שיפר את ציונו ביחס ל-2014 – המפעל מראה ירידה של 17% ביחס לציון שהתקבל במדד אשתקד. השיפור מיוחס להפסקת השימוש במזוט והחלפתו בגז טבעי, מה שהוביל לירידה משמעותית בפליטות של פחמן דו-חמצני ותחמוצות גפרית מהמפעל. עם זאת, המפעל קיבל ניקוד אי ציות גבוה בשל חריגות חוזרות ונשנות בשפכי המפעל המוזרמים לנחל חדרה (קוליפורמים צואתיים, חנקן, זרחן) ושילוט לא תקין על מתקני קרינה. כן קיבל המפעל ניקוד גבוה על העברת כמויות גדולות של פסולת למחזור ולהטמנה ואחסון חומרים מסוכנים בכמויות גדולות.


אמיר אדר, בית ההשקעות מיטב דש ברוקראז': "היחס לסביבה – עד כמה החברה מזהמת ומפרה תקנות – עשוי להעיד על סיכונים פוטנציאליים ובכך להשפיע על אפשרויות הצמיחה שלה. לדוגמה, אם חברה נוטה לזהם את הסביבה במידה משמעותית – הדבר עשוי להעיד על תחום שבו היא תידרש להשקיע הון רב בעתיד"


לדברי ד"ר אוהד קרני, מנהל תחום מדיניות רגולטורית במשרד להגנת הסביבה, ניכר שהשימוש במדד ההשפעה הסביבתי בקרב בתי השקעות ובנקים מתרחב והולך, בעיקר לשם ניהול סיכונים אודות החשיפה לנזק כספי אליו חשופות החברות כתוצאה מסיכונים סביבתיים שהן גורמות.

אחד מבתי ההשקעות שעושה שימוש במדדי איכות הסביבה של המשרד הוא מיטב דש ברוקראז'. "הנתונים המוצגים במדדים אלה מאפשרים למשקיעים להכניס את יחסן של החברות הנסחרות לסביבה, למערך השיקולים שלהם", מסביר אמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות. "היחס לסביבה – עד כמה החברה מזהמת ומפרה תקנות – עשוי להעיד על סיכונים פוטנציאליים ובכך להשפיע על אפשרויות הצמיחה שלה. לדוגמה, אם חברה נוטה לזהם את הסביבה במידה משמעותית – הדבר עשוי להעיד על תחום שבו היא תידרש להשקיע הון רב בעתיד. זו הסיבה ששילבתי את דו"ח מדד ההשפעה הסביבתי 2014 בדו"חות מחקר שהפצתי. אמנם בישראל אנחנו עוד בתחילת הדרך, אך אני משוכנע כי אם יתנו למשקיעים נתונים סביבתיים רלוונטיים – הם יכניסו אותם למערך השיקולים שלהם".

"אנו רואים שגופים אלה עושים במדד שימוש עסקי", מוסיף ד"ר קרני, "ונמשיך ליישם פעולות המקדמות שקיפות, לטובתו של הציבור בכלל והמגזר העסקי בפרט". 

>>>  להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה 

 

סימנייה