לעשות יותר - עם פחות
עלייה ברמת החיים ובגודל האוכלוסייה מביאה לשימוש גובר במשאבים הטבעיים, במוצרים וביצירת תוצרי לוואי, ומביאה לנזקים סביבתיים הולכים וגוברים. פתרונות חדשניים להתייעלות בצריכת משאבים שייושמו בתעשייה, הם הדרך הבטוחה לעבור לכלכלה ירוקה – המשך צמיחה, בלי לפגוע בסביבה
איזה עולם נשאיר לבאים אחרינו? אוכלוסיית כדור הארץ הולכת ומכלה את משאבי הסביבה הטבעיים בקצב הולך וגובר, הנובע הן מגידול האוכלוסייה והן מצמיחת הכלכלה. הגידול הטבעי, לצד התארכות תוחלת החיים, צפויים להביא לכך שעד 2050 תמנה אוכלוסיית כדור הארץ כ-10 מיליארד בני אדם. רמת צריכת המוצרים בכלכלות המתעוררות והמפותחות עולה וכבר היום אנו חשים במחסור הולך וגדל במשאבי סביבה (חומרי גלם לתעשייה, קרקע פורייה, מים נקיים, מגוון ביולוגי ועוד), וכן בשינויי אקלים ופגיעה במערכות אקולוגיות. אם לוקחים בחשבון גם את העלייה בצריכת מקורות האנרגיה ואת הכמויות האדירות של הפסולת והמזהמים הנפלטים לסביבה, מגיעים למסקנה העגומה שהעולם שנשאיר אחרינו לא רק שלא יהיה יפה יותר, אלא עשוי שלא להיות ראוי למחייה.
גם בישראל, בהתאמה, מצב משאבי הסביבה מתדרדר בעוד שהאוכלוסייה צומחת. בתוך עשר שנים צפויה אוכלוסיית המדינה לגדול ל-10 מיליון נפש, ועמה יגדלו צריכת החשמל, מספר כלי הרכב, השטחים הבנויים וייצור הפסולת. כדי להתמודד עם השינויים הצפויים מאמצים בכל רחבי העולם, וגם בישראל, תוכניות מקיפות להתייעלות במשאבים, מתוך הבנה כי ניתן לצמצם את הפגיעה בסביבה מבלי להגביל את השגשוג הכלכלי.
ד"ר אוהד קרני, המשרד להגנת הסביבה: "אנו מדברים על גישה של מניעה במקור והסתכלות על כל התהליך - לא רק מניעת זיהום בקצה הארובה אלא התייעלות בכל היבטי תהליך הייצור מראשיתו – גם חוסכים וגם מונעים פליטת חומרים מזהמים ותוצרי לוואי"
"המערכת הכלכלית היום מבוססת על התרחבות וצמיחה, וכתוצאה מכך גם צריכת המשאבים עצמם גדלה וגם היקף תוצרי הלוואי עולה", מסביר ד"ר אוהד קרני, מנהל תחום מדיניות רגולטורית במשרד להגנת הסביבה. "מה שאנו מנסים לעשות הוא ליצור מצב בו השגשוג הכלכלי מתאפשר תוך צריכת פחות משאבים. זוהי למעשה כלכלה ירוקה". כלכלה ירוקה היא נושא שמקודם בכל העולם – ארגון ה-OECD (הארגון לפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות) לבדו פרסם בשנים האחרונות עשרות מחקרים וכלי מדיניות ליישום הנושא, ובישראל קיימת תוכנית לאומית שגובשה בשיתוף משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה כבר ב-2012, שחלק מפירותיה כבר מיושמים ואחרים נמצאים בשלבים ראשוניים של יישום.
חיסכון לצד מניעת פליטות וזיהום
"התוכנית הלאומית להתייעלות במשאבים מכוונת בעיקר לתעשייה, להטמעת התנהלות מקיימת ומתקדמת במגזר העסקי", אומר ד"ר קרני. "אנו מדברים על גישה של מניעה במקור והסתכלות על כל תהליך היצור - לא רק מניעת זיהום בקצה הארובה אלא התייעלות בכל היבטי התהליך – וכך גם חוסכים וגם מונעים פליטת חומרים מזהמים ותוצרי לוואי. חשוב להבין שבתהליכי התייעלות במשאבים יש היררכיה. קודם יש להפחית צריכת חומרי גלם מסוימים מראש (גלם, אנרגיה, מים), אחר כך לייעל את אופן השימוש כדי לעשות יותר עם פחות, ובסופו של דבר לעשות שימוש חוזר או מחזור, כאשר מדובר בשימוש חוזר מלא ללא שנמוך של חומרי הגלם. כשלב ראשון, אנו מתכננים להיכנס באופן הדרגתי עם התהליכים האלו לתעשיות הפלסטיק והמזון".
ההתנהלות המקיימת בקרב המגזר העסקי עדיין נמצאת בחיתוליה, ובמשרד עדיין לומדים אילו כלים ומשאבים ניתן לפתח על מנת לעודד מפעלים לאמץ התנהלות זו. בימים אלה החל במשרד פרויקט התאומות (Twinning) המשותף לישראל ולאיחוד האירופי. "בפרויקט הזה אנו בעצם מנסים ללמוד מהניסיון האירופאי בכל הקשור להתייעלות במשאבים, ניהול סביבתי ורישוי סביבתי, של מתקנים תעשייתיים בגודל בינוני", מוסיף קרני. הפרויקט יימשך שנתיים, ובמהלכו יגיעו לארץ מומחים אירופאים בתחומים השונים, יאופיינו הצרכים בישראל בהשוואה לסטנדרטים אירופאים ויילמדו כלים ליישום במפעלים.
"לא רק הזדמנות, אלא הדרך היחידה"
בספטמבר האחרון ביקר במסגרת פרויקט התאומות בישראל מומחה הסביבה ד"ר כריסטיאן קונה (Christian Kuehne) מגרמניה, העומד בראש ארגון פרטי, במימון ממשלתי מלא, שתפקידו ללמד תעשיינים פתרונות חדשניים אשר יסייעו להם בהתייעלות אנרגטית ובהתייעלות במשאבים. "התייעלות במשאבים היא בעצם לעשות יותר עם פחות – פחות חומרי גלם, פחות אנרגיה – יותר תוצרים", אומר קונה. המטרות שלנו בשיתוף הפעולה הזה הן לתמוך בחדשנות וביזמות סביבתית, לייעל את שרשרת הייצור, להציב יעדים ולייסד תוכניות מימון למחקר ופיתוח, וכמובן להכשיר יועצים שיסבירו וישתמשו בכלים שלנו".
ד"ר כריסטיאן קונה, מומחה סביבה, גרמניה: "הסיבה שמניעה את התוכניות להתייעלות במשאבים היא כלכלית בעיקרה, אבל זה מייצר מצב win-win מבחינת כל הצדדים כיוון שצריכה מוגברת מביאה לעלייה בזיהום, פליטות ופגיעה בסביבה".
קונה מטמיע בקרב מפעלי תעשייה פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להם למשל לחשב את הדרך שבה ייצרו פחות פסולת בתהליך הייצור – גם אם זו פסולת שניתנת למחזור, כיוון שגם המחזור צורך אנרגיה יקרה, או טכנולוגיות שיצמצמו את השלבים הנדרשים בייצור המוצר. "אנחנו נותנים למפעלים להתנסות בכלים ובטכנולוגיות חדשניות, ולאחר מכן אנחנו מפרסמים את התוצאות וזה מעורר השראה בקרב אחרים", אומר קונה. "לאורך השנים צברנו אלפי דוגמאות וחסכנו למפעלים כ-10% בממוצע בחומרי גלם. עבורם זה כמובן מקור לחיסכון בהוצאות והגדלת הרווחיות באחוזים משמעותיים, והתעשיינים מאוד מעוניינים בכך: בכל שנתיים אנחנו מפרסמים את התוצאות ומזמינים מפעלים חדשים להצטרף".
"הצריכה העולמית הכפילה את עצמה ב-30 השנים האחרונות", מוסיף קונה. הסביבה לא יכולה לעמוד בזה, פשוט לא מסוגלת להדביק את קצב הצריכה. אומנם הסיבה שמניעה את התוכניות להתייעלות במשאבים היא כלכלית בעיקרה, אבל זה מייצר מצב win-win מבחינת כל הצדדים כיוון שצריכה מוגברת מביאה לעלייה בזיהום, פליטות ופגיעה בסביבה. אני רואה את תפקידי בהסברה לקובעי המדיניות ולתעשיינים שזו לא רק הזדמנות למצוא פתרונות להתייעלות במשאבים, אלא גם הדרך היחידה".
>>> להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה
* צילום תמונה ראשית: פיני חמו