דילוג לתוכן

מגזין המשרד להגנת הסביבה 2015

חזרה

ירידה במפלס הזיהום

מרשם הפליטות לסביבה - המפלס, המתפרסם זו השנה השלישית מחייב את המפעלים, חברות האנרגיה והתחבורה בדיווח על פליטות המזהמים – ומציג ירידה של 18%-53% בפליטת מזהמים שונים 

עד כמה נקי האוויר שאנו נושמים? כמה חומרים מזהמים  מוזרמים למי הים והנחלים? האם המזון שלנו גדל בסביבת קרקע בטוחה? התשובות לשאלות אלו מורכבות ותלויות מקום וזמן, אך ניתן לומר כי בשנים האחרונות חלה הפחתה משמעותית בכמות המזהמים הנפלטים לאוויר, למים ולקרקע בישראל. הסיבות העיקריות לכך הן בקרה ואכיפה אפקטיביות, מודעות גוברת לאחריות סביבתית בקרב מפעלים וחברות אנרגיה - כמו גם לנזקים הכספיים שהם עשויים לספוג, המעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה בחלק מהמפעלים הגדולים ותחנות הכח וכן חובת הדיווח והמרשם שנכנסו לתוקף על פי חוק הגנת הסביבה בשנת 2012.

עם ההצטרפות לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הקים המשרד להגנת הסביבה את מרשם הפליטות לסביבה- המפלס. המפלס מפרסם נתונים שנתיים כמותיים של פליטות והעברות מזהמים לסביבה, כפי שדיווחו למשרד כ-500 מפעלים, מטמנות, מתקני טיהור שפכים ועוד גופים החייבים בדיווח, אודות חומרים מזהמים הנפלטים לאוויר, לקרקע, לים ולנחלים והעברות של פסולת ושפכים ליעדי טיפול או סילוק שונים. רוב מדינות OECD מנהלות מערכת מידע דומה שנקראת PRTR (Pollutant Release and Transfer Register), ליישום עקרון שקיפות המידע הסביבתי מול הציבור וכן ככלי לפיקוח ולקביעת מדיניות. בישראל מפורסמים נתוני המפלס זו השנה השלישית, ומגמת הפחתת הפליטות ניכרת: ירידה של 18%-53% בפליטת מזהמים מסוגים שונים לאוויר יחסית לשנת הדיווח הראשונה (2012). בפליטות גזי חממה ניכרת הפחתה של כ 18% בשנתיים האחרונות, אולם תחזית הפליטות היא דווקא המשך גידול הפליטות עקב התרחבות פעילות המשק. הממשלה קיבלה בספטמבר 2015 החלטה לקביעת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה של כ 25% מפליטות גזי החממה הצפויות בשנת 2030.


ד"ר צור גלין, המשרד להגנת הסביבה: "כמות הפליטות של תחמוצות חנקן וגופרית לאוויר לנפש בישראל היא פי 2 מאשר במדינות האיחוד האירופי, כאשר ניתן בהחלט להוריד את רמת הפליטות לפחות מהממוצע האירופי"


בנושא הפליטות לאוויר, המשרד פועל בשלושה תחומים עיקריים: אנרגיה, תעשייה ותחבורה. "בתוך תחום האנרגיה יושבות תחנות הכוח של חברת החשמל ותחנות הכוח הפרטיות, כאשר התחנות הפחמיות של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון אחראיות לכשני שליש מכלל הפליטה הארצית של תחמוצות חנקן וגופרית", אומר ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה. "כמות הפליטות של חומרים אלה לאוויר לנפש בישראל היא פי 2 מאשר במדינות האיחוד האירופי, כאשר ניתן בהחלט להוריד את רמת הפליטות לפחות מהממוצע האירופי. אנחנו מלווים את תחנות הכוח במעבר לגז טבעי שיפחית את הפליטות באופן ניכר, וכן מטפלים בהתקנת סולקנים ואמצעי הפחתה נוספים בתחנות הכוח הפחמיות".

בהקשר זה ניתן לציין שבשנתיים האחרונות חלה הפחתה בכמות פליטת מזהמים מתחנות הכוח, שמקורה בשינוי תמהיל הדלקים בו נעשה שימוש בחברת החשמל, ובין השאר ירידה דרסטית בשימוש במזוט. בנוסף לכך, בשנתיים האחרונות החלו לפעול תחנות כוח פרטיות השורפות גז טבעי, ומייצרות כ 13% מצריכת החשמל בארץ. "אנחנו דוחפים שהגז הטבעי ייכנס לכל המגזרים", מוסיף גלין. "כרגע חלק מתחנות הכוח עובדות על גז טבעי וחלק גדול מהתעשייה הכבדה כבר עבר לגז, אך יש עוד 450 מפעלים לפחות שאנחנו רוצים שיתחברו לגז טבעי בתוך המרקם העירוני – מאפיות, בתי אבות, מלונות ועוד".

 

דרושה התייעלות אנרגטית

"הן בתעשייה והן בחברות האנרגיה, התהליכים הדחופים ביותר הם תהליכי התייעלות אנרגטית - וככל שיותר גורמים ייכנסו למתווה כך נידרש לפחות צריכת חשמל בעתיד", מדגיש ד"ר גלין. "היות שכל הזמן יש גידול באוכלוסייה ועלייה ברמת החיים, יש גם עלייה בצריכת אנרגיה. ככל שנייעל את המערכת נוכל להימנע מתוספת תחנות כוח או מתקנים לייצור אנרגיה, ונקבל חיסכון כפול, גם במשאבים להקמת המתקנים וגם בזיהום העתידי שיפלט לאוויר. המהלך הנוסף והמתבקש הוא השקעה משמעותית באנרגיות מתחדשות, אנרגיות שלא משתמשות בדלקים - כמו שמש, רוח וביו-גז. רק אלה יוכלו לשנות דרמטית את כמות הפליטות. הממשלה החליטה על יעד של 17% אנרגיות מתחדשות לייצור חשמל ב 2030".


ד"ר אריה ונגר, ראש תחום זיהום אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין: "ההצלבה בין נתוני המפלס באזור חיפה יחד עם נתוני משרד הבריאות על תחלואה עודפת בסרטן, הולידה את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר שם. השקיפות והמידע מביאים למדיניות חכמה יותר"


בתחום התעשייה המשרד דורש ממפעלים לעמוד בתקני האיחוד האירופי, ולהפחית פליטות של מגוון רחב של חומרים מזהמים כתחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, חלקיקים, מתכות, חומרים אורגניים ועוד, על מנת לקבל היתרי פליטה לאוויר. בחיפה, המצב מחייב טיפול שורש. "עומס פליטות החומרים האורגניים בחיפה הוא החמור ביותר, צפיפות הפליטות לקילומטר רבוע הוא הגבוה בארץ כתוצאה מריכוז של מפעלי תעשייה, עומס תחבורה ותחנות דלק. מידע זה, בשילוב דיווח משרד הבריאות על תחלואה עודפת בסרטן בנפת חיפה, הביא לתוכנית הפעולה הלאומית למפרץ חיפה הכוללת בין השאר הפחתת עשרות אחוזים בפליטות חומר אורגני נדיף לאוויר ".

בתחום התחבורה נושא הפחתת הפליטות מורכב יותר, כיוון שקשה עד בלתי אפשרי לכמת ולאסוף דיווחים ממאות אלפי כלי רכב – לכן החישוב מתבסס על מצאי – הערכה מקצועית שמבצע המשרד. "כל חברות הרכב הכבד והאוטובוסים נדרשים בהפחתת מזהמים שנפלטים לאוויר ובדיווח", אומר גלין. "הבעיה היא עם כלי הרכב הפרטיים. מהפכת המיסוי הירוק השפיעה דרמטית על רוכשי המכוניות החדשות אך עדיין יש המון עבודה. אנו מקדמים תוכניות למעבר לתחבורה ציבורית, שאטלים בין מרכזי תעסוקה לרשויות מקומיות, שבילי אופניים ואפילו תוכניות לאזורים עירוניים מופחתי פליטה, בדומה לאירופה. כל דבר שיגרום לכך שאנשים לא ייכנסו עם רכב פרטי לעיר". תת נושא נוסף וחשוב תחת התחבורה הוא חברות הדלק, אשר עד 2016 יהיו חייבות בהתקנת מערכות לקליטת אדי הדלק הנפלטים מכלי הרכב בעת התדלוק בכל התחנות, ובכך למנוע את פליטתם לאוויר.

"ניהול המפלס מטיל עול כבד על המשרד להגנת הסביבה, אבל היום הם יכולים רק לברך על כך כיוון שהוא הפך לכלי עבודה הכרחי", אומר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום זיהום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין, עמותה לקידום מדיניות סביבתית בישראל. העמותה דחפה לתיקון החוק על פי כללי OECD תחילה בהצעת חוק פרטית, ולאחר מכן הצטרפה להצעת החוק הממשלתית של המשרד. "ההצלבה בין נתוני המפלס באזור חיפה יחד עם נתוני משרד הבריאות על תחלואה עודפת בסרטן, הולידה את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר שם. כך שאנחנו רואים שיש לנו כאן כלי לשיפור סביבתי, כיוון שהשקיפות והמידע מביאים למדיניות חכמה יותר. אנחנו מודעים למאמצים ולפעולות של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ומברכים על ההשגים שכבר הושגו, ויחד עם זאת אנחנו מביטים על כל מה שעוד צריך לעשות ועל גודל המשימות והמורכבות שלהן ונמשיך לדחוף ולדרבן לביצוען."

>>>  להמשך קריאה בנושא - באתר המשרד להגנת הסביבה 

* צילום תמונה ראשית: פיני חמו 

סימנייה